מן הדין ומן הצדק
דעת המחוקק על התייחסות הממסד אל קצבת השר"מ כהכנסה
פסק דין זה עוסק בסוגיה שמטרידה אנשים רבים בעלי מוגבלות.
מדובר באישה בעלת מוגבלות פיזית קשה ורתוקה לכסא גלגלים, שכל פרנסתה היא על קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת נכות, ניידות ושירותים מיוחדים).
האישה נזקקה לסיוע משפטי מאת המדינה, אך בקשתה נדחתה בטענה, שסך כל קצבאותיה עולה על רף הזכאות הכלכלית לקבלת סיוע משפטי.
בפסק דין ארוך ומנומק היטב הנתלה בשופטי בית המשפט העליון – נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, שופט בית המשפט העליון לוין ושופט בית המשפט העליון טירקל, מתייחסת בדבריה כבוד השופטת שידלובסקי אור מבית המשפט המחוזי בירושלים ראשית אל לשון החוק וההגדרות של קצבת השר"מ: "גימלת שירותים מיוחדים באה לענות על צרכים מסוימים להם נדרש הנכה. הדבר עולה מהגדרת "שירותים מיוחדים" בסעיף 1 לתקנות על פיה: "שירותים מיוחדים" – שירותים הניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשירות האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יומיום ולהשגחה".
ו'פעולות יומיום' הנזכרות בהגדרה זו, מוגדרות כפעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן'.
בשל קשיים כלכליים של משפחת הנכה קיים חשש ששירותים אלה או חלקם, לא יסופקו לו כשהוא מתגורר עם משפחתו. גמלת השירותים המיוחדים באה, אפוא, להבטיח לנכה תשלום שיהא בו כיסוי להוצאות הקשורות במתן שירותים אלה.
מאחר שמטרת קצבת השירותים המיוחדים היא להעמיד את הזכאי להם קרוב ככל האפשר לתפקוד רגיל, הרי שיש מקום "לעקר" את הקצבה מהגדרת הכנסה בתקנות, כאשר מדובר באדם מוגבל בתפקודו, שהקצבה היא זו המאפשרת לו תפקוד בחיי היומיום.
המערערת ממלאת אחר הגדרת "אדם עם מוגבלויות", על פי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח – 1998, שכן היא אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית קבועה או זמנית אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
כפי שנאמר בתחילת הדברים מדובר באישה שיש לה שיתוק מוחין מלידה, היא רתוקה לכיסא גלגלים, והמוסד לביטוח לאומי קבע שיש לה 100% נכות לצמיתות.
על פי סעיף 6 (א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – "מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות יעשו:
(1) . . .
(2) במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור , תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין כאמור בחוק זה".
אשר על כן, כאשר הסיוע המשפטי דן בעניינה של המערערת שהיא אדם עם מוגבלויות, כאמור לעיל, יש להתאים את חישוב ההכנסה שבידיה, כך שלא תכלול את קצבת השירותים המיוחדים.
משהוצאה קצבת השירותים המיוחדים מכלל הכנסתה של המערערת, אין הכנסתה מגיעה לכדי התקרה לקבלת סיוע משפטי.
כלומר:
הנ"ל ערערה על ההחלטה, ובפסק הדין קובעת השופטת מיכאלה - שידלובסקי אור מבית המשפט המחוזי בירושלים, כי הזכות להיות מיוצג היא זכות יסוד, וכי כדי למלא את הזכות תוכן יש לפרש את החוק ואת תקנותיו בדרך שתעניק למערערת זכות לסיוע משפטי.
על כן נקבע, כי קצבת השירותים המיוחדים של התובעת מיועדת להעמיד את המערערת במדרגה שווה לזו של אדם שאינו בעל מוגבלות, ולכן אין לראות קצבה זו בגדר "הכנסה" לצורך חישוב הזכאות לשירות משפטי.
תוצאת פסק הדין היא כי השופטת הורתה ללשכת הסיוע המשפטי למנות עורך-דין למערערת.
תודתנו נתונה לעו"ד ענת בן דור אשר העבירה אלינו פסק דין תקדימי זה, והיא אשר ייצגה בהתנדבות את המערערת יחד עם עו"ד מיכל אהרוני במסגרת פרויקט שוויון בנגישות למשפט של "המשפט בשירות הקהילה – מרכז משאבים". |
